אהבת חיי?

אהבת חיי?

יש מונח כזה שאוהב להתמקם לי על קצות השפתיים כשאני מדבר עם אנשים זרים על אותו הרגש, מונח שעובר לי בראש רק כלפי אדם אחד שמצליח בדרך לא כל כך קונבנציונלית לתפוס אותי חזק כל כך בלב ולהגיד לו צמד מילים שלא אמרתי אולי אף פעם.
אהבת חיי.
צמד המילים הזה תומן בתוכו מינון של שיגעון קל כאשר אתה מנסה להסביר אותו לעצמך.
כי מצד אחד התיאור הזה מצביע על כך שזו היתה ותהיה האהבה הכי גדולה של חייך, זו שכל חייך יסבבו אותה ואין מכאן דרך לטפס מעבר אליה.
זה מצוין אם אתם תמצאו את עצמכם זקנים מקומטים וביחד.
אבל,וזה אבל גדול,מה אם אהבת חייך היא דבר חולף? מה אם אתה מכתיר את אותה אהבה כאהבת חייך ואיך שהוא נפרדות דרכיכם. אתה כבול. וזה מפחיד לחשוב מצד אחד שאולי לא תהיה לך אהבה גדולה יותר.ואולי גם לא כזה קל להסביר את זה לבנות הזוג העתידות לבוא, ואולי אפילו רצוי שלא.
אז האם אתה מסוגל לחייך ולהניח לזה להיות? כלומר, לדעת שהיתה לך אהבה חייך משלך, ושהיא היתה לתקופה ולהניח לעבר שלך ולקבל את הדבר כמו שהוא.
והאם אהבת חייך יכולה להיות לתקופה מאוד מוקצבת?
של שנה או חודש או אפילו יום של ביחד.
או יותר עצוב מכך, האם אהבת חייך יכולה להיות אהבה שלא נחלקה אם אותו אדם,
חד צדדית.אהבה מרחוק.