ההודעה נשלחה על ידי rever1 65 , בתאריך 11/10/2011 01:53:17 |
---|
בודדה על כסא גלגליםבמחשכי הלילה יושבת לבדה בחוסר אונים בוהה היא התקרה מרצדת מול עיינה הכבויה למחצה זעקה חרישית בליבה וקול ההד אינו משיב אהבתה השקם והערב הבדידות לוחצת והנשימה רק גוברת והיא אינה זקוקה לרחמים אלה רק לחברים כיסא הגלגלים נע מצד אל צד וחסר מנוח הוא אין ניד אפעף ולא עציץ פורח פרפר ניצב לו בדד על עדן החלון ולשנייהם רק בקשה אחת שעוד חברים יגיעו הזמן חולף באין מפריע ותקתוק השעון נשמע בחרש שקט הס סביב מרחוק נשמע שאון העיר והיא מה רצונה רק להיות בין ההמולה מתכווצת ליבה וגוברות פעימותיה לנוחך השאון אט אט מבינה היא שאין בנמצא אחד שישאנה הטמפו בזעקתה עלה סולם ועדיין חרישי הוא כחותיה אזלו והמאגר נתן את כל מירצו עד מתיי היא שואלת אהיה בבדד מול תקרה לבנה האם לנצח אוכל חרב וגם מלחמה ובין התקווה ובין היאוש מתחפרת בכסאה הגלגלים אינם שומעים את קולה ולא משים ממקומם וכנראה שזו עולמה עד יבוא חבר למעונה |
תגובות