הכרויות
למה הכרויות חייבות להיות כזה דבר מסובך? לא נמאס לכם כבר מכל המשחקים האלה? לא משנה מה כולם אומרים/אומרות לי, הם עדיין ממשיכים 'בלית ברירה' במשחק. בהתחלה, גם אני חשבתי שזה ממש דפוק... הרי למה צריך לסבך הכול? אם מישהי מוצאת חן בעיניך, תיגש כמו בנאדם ותיקח מספר טלפון... מה צריך לדפוק מבטים וחיוכים במשך שעה? הרי גם אם היא כן מסתכלת, יכול להיות שזה על הבחור מאחוריך!אבל אז התרחש אירוע ששינה לגמרי את נקודת המבט שלי... הייתה בחורה שממש, ממש רצתה אותי. עזבו את זה, על הנייר התאימה לגמרי לכל הדרישות והציפיות שלי! אבל מה, לא נוצר קליק. קשה להסביר את זה במילים ברורות... אפילו אני לא מבין עד היום למה לא נוצרה לי המשיכה. שלא תבינו לא נכון, הייתה משיכה פיזית. אבל יחד איתה גם הייתה מעין תחושה של דחייה...לאחר מכן חשבתי על המצב כולו והגעתי למסקנה שהדחייה נוצרה עקב זאת שהיא כנראה דחפה יותר מידי... אבל מה זה יותר מידי? מבחינתה, היא סך-הכול חתרה ליצירת קשר עם בחור שנדמה שהוא מעוניין בה, בלי משחקים ובלי כלום.בכל אופן, לא הבאתי את הסיפור הזה במטרה לחזק את טענתם של אלו שטוענים שמשחקים הם חלק בלתי נפרד מקשרים זוגיים. המטרה הייתה להראות את הצד השני של המטבע ולהדגים כמה הטבע של רגשות ומשיכה הינו הפכפך ובלתי צפוי.