הכרויות בין בני זוג

הכרויות בין בני זוג - מאז ועד היום

איך אבות אבותינו הכירו? ואיך אנחנו מכירים? הדרך שעברנו - מאז ועד היום.

זוכרים את עבודת השורשים שעשיתם בכתה ז´? זוכרים את הסיפור איך סבא הכיר את סבתא? ולעומת זאת - איך אבא הכיר את אמא? לא נראה לי שבאותה הדרך...
במאמר זה נעשה סקירה קצרה, מלווה ביתרונות ובפגמים, על הדרכים השונות שבהן בני האדם הכירו את נפשם התאומה לאורך השנים.

הכרויות בעבר
אז, נתחיל משחר ההיסטוריה. התחנה הראשונה – אדם וחווה. זה לא שהיו להם כל כך הרבה ברירות אחרות, כן? אלוקים ברא גבר (אדם) וברא אישה (חווה) ולא הייתה להם שום ברירה אחרת מלבד להסתדר. טוב? לא טוב? אי אפשר לשפוט את העובדה הזו יותר מידיי..

הכרויות בתנ"ך
אם נתקדם כמה ספרים קדימה, נמצא את משה וצפורה. משה פגש בצפורה בזמן שיצאה עם אחיותיה לרעות את הצאן ולשאוב מים מין הבאר. חבורה של בנים פושטקים גוללו אבן גדולה וכבדה מעל לבאר בכדי שהבנות לא תוכלנה לשאוב מים. משה הזיז את האבן, הבריח את הפושטקים ויצא גיבור היום. אחיותיה של צפורה לחצו על משה לבוא להתארח בביתם בכדי שאביהם, יתרו, יכיר אותו כי עזר להן. משם צמחה האהבה של משה לצפורה (וככל הנראה גם היא השתוקקה אליו) משה ביקש את ידה מאביה ונענה בחיוב.
תופעה זו, של בקשת יד האישה מהוריה על ידי הגבר די מוכרת לנו ולא רק מסיפורי התנ"ך – אלא גם מהתקופה הלא כל כך רחוקה. ולמען האמת, גם בימינו אנו עוד תופתעו לגלות כמה רומנטיקנים חסרי תקנה (כן חבר´ה, זה רומנטי!) שמגיעים קודם אל ההורים לבקש את רשותם לשאת את בתם לאישה.

שידוכים
ונמשיך. ידוע לנו על שיטה מאוד נושנה שלא קיימת יותר בחברה שלנו (וכיום אף לא בחברת הדתיים) והיא השידוך. שיטה זו מתפצלת ל2: השידוך הישן והשידוך החדש יותר.
את השידוך הישן ניתן להסביר (לפי אבן שושן) כך: "שידול וריצוי של אישה או הוריה להסכים להצעת נישואין". ואכן, השידוך היה מתבצע בין הוריו של החתן להורי הכלה. בדרך כלל הורי הכלה היו מכירים את משפחת החתן וכך גם להיפך, ובעצם, הורי הכלה היו מסכימים, או לא מסכימים, לפי ידיעתם על המשפחה, להצעת השידוך של הורי החתן. לכלה המיועדת לא הייתה ממש מילה בעניין. הכלה לא מכירה את החתן לפני החתונה, וגם אם הכירה את שמו – היא עדיין לא הכירה את אופיו, תחביביו, ואיזה סוג גלידה הוא הכי אוהב.
השידוך החדש יותר הינו שידוך שפירושו (שוב, לפי אבן שושן): "זיווג, אירוסין, התקשרות לנישואים". בסוג זה של השידוך הורי החתן או הורי הכלה מגיעים לשדכן/שדכנית ומבקשים למצוא זיווג לצאצאיהם. בהרבה קהילות השדכן והשדכנית היו הרב והרבנית שהכירו את רוב אנשי הקהילה וחשבו וניסו והציעו שידוכים לנערי ונערות העיירה. הרב/הרבנית היו בודקים לפי שמות בני הזוג אם הם מתאימים זה לזו. לפי שידוך זה, החתן המיועד מגיע לבית הכלה המיועדת והוריה בוחנים אותו ראשית ורק לאחר מכן הכלה פוגשת אותו והם מדברים ובודקים אם יש התאמה בין בני הזוג. ה´מיועדים´ נפגשים עד שמגיעים להחלטה שהם באמת רוצים להתחתן או אם אחד מהם מבטל. בדר"כ זה לוקח להם 7-8 פגישות. בסוג זה של שידוך הכלה מפסיקה קצת להרגיש כמו רכוש ומתחילה להחליט על חייה. אם אין ביטול והשידוך נגמר בהצלחה, נוהגים ללכת לכותל המערבי ולהתפלל לנישואים מאושרים.
יש שאומרים שלעסוק בשידוכים זה עסק מבורך מכמה סיבות:
מאמינים כי בני זוג הם 2 חצאים של נשמה אחת. אם מישהו מחבר ביניהם הוא עושה להם טובה וגם לעולם כולו – משלים עוד חלק מהפאזל הגדול.
עוד אומרים, כי הדבר הראשון שעשה אלוקים זה לשדך בין אדם לחווה. ולכן מי שבוחר לעסוק בשידוכים הולך בדרכי אלוקים.
ומוסיפה סיבה אחרונה לסיבות אלו והיא שישנן נשמות של תינוקות שמחכות לרדת אל העולם. אם יהיה שידוך מוצלח – נשמות אלו יוכלו לרדת סוף סוף ולהצטרף אלינו בעולם.

אוקיי. מעבודת השורשים של כיתה ז´ ניתן ללמוד שסבינו וסבתותינו התחתנו בצורה דומה לשידוך. אך הפעם השדכנים היו קרובים ומכרים ולא שדכנים מקצועיים כמו "פעם". זאת ועוד, שהשידוכים התבצעו בתוך הקהילה – כדי לדעת על בני הזוג ולזווג בצורה הטובה ביותר.

כיום יש משרדי שידוכים. בהם מי שמגיע מתבקש להשאיר שם ופרטים על עצמו – אופיו, השכלתו, תחביביו וכו´ – זאת על מנת למצוא את ההתאמה הטובה ביותר לאותו אדם.

הרעיון הזה של ´שידוכים´ לא חלף מין העולם. חוץ ממשרדי שידוכים אתה תמיד יכול למצוא את החבר שיבוא וישאל אותך: "בואנה אחי..יש לך איזה מישהי לסדר לי?" או את החברה שתשאל: "אולי את מכירה איזה מישהו חמוד בשבילי?" גם אנחנו, לפעמים בלי ידיעתנו בכלל, משדכים בין חברים בחיי היומיום.

הכרויות עכשיו
בימינו אנו, לפי דעתי, לקחנו יותר את העניינים לידיים. הלכנו לים עם חברים וראינו מישהי חמודה? נתקיל אותה עם מדוזה ואז נבוא לעזור. יצאנו לפאב ובזווית העין קלטנו מישהי ששווה הסתכלות מלאה? נדבר עם הברמן מלב אל לב (או מגבר שרוצה להתחיל עם מישהי ורוצה תמיכה אל גבר אחר שיכול לעזור לו) ונשלח לה איזה קוקטייל בנות + קולה (אני יודע אם היא תאהב אותו או לא? כולם אוהבים קולה!) יצאנו כל החבר´ה לאיפשהו שיש מוזיקה ורחבת ריקודים וראינו את האחת שהתלבשה באמת ולא עשתה את עצמה לבושה? ננסה לקלוט את עיניה ונרמוז לה שהיא ממש חמודה ונשאל (רק עם העיניים כמובן) אם יש מצב לשיחה קצרה להכרות..בכל מקרה, הבנתם את הפואנטה.
ואל תחשבו שהבנות לא נכנסות חזק בקטע הזה. הן יודעות לבוא ולהתחיל לדבר איתך בפאב בטענה ש"היא לא יודעת מה השעה וחברות שלה צריכות להגיע.." או אחרי אין סוף מבטים על החוף ללכת לטבוע קצת בים ולצפות שתבוא להציל אותה כשהיא בכלל למדה שחייה 3 שנים וחיה כמו דג, כל שבת בים (גם בחורף!) או סתם להתחיל לרקוד איתך באיזה מועדון. אחרי שנים של תחושת גמל של בדואי ואחר שהאבולוציה הרגשית והמוחית של הנשים עשתה את שלה – כיום הבנות (עם האומץ המספיק) יודעות איך לגשת.
מה שכן, חובה לציין שבשיטות אלו אנו מתחילים לדבר עם אדם ללא רקע מוקדם עליו כלל וזהו בעצם ניסוי בתהייה.

טיפים להכרויות של ימינו
ולאלה מאיתנו שקצת קשה להם לגשת אל הבחורה (או הבחור, במקרה של הבנות) ולהתחיל לדבר מכל מיני סיבות שהן (ריח רע מהפה, כתמי זיעה עגולים גדולים, בגד ים קטן מידיי) תמיד מוצאים את דרכם אל הרשת החברתית - אתרי הכרויות.
אתרי ההכרויות מוצאים את דרכם אל חיינו ואנו מוצאים את חיינו בתוכם. באתרים ניתן להחליט אם להתחיל לדבר עם מישהו/מישהי לא רק על פי מראה חיצוני אלא גם לפי התכונות שלו/ה, תחביבים, דרישות מבן/בת הזוג, מוטו לחיים (שאומר המון) ואפילו לקרוא תגובות של האדם בפורומים/בלוגים ולראות איפה הוא הגיב ואיך ואז לדעת אם הוא/היא האחד/ת בשבילכם.

לסיכום, 2 דברים חשובים:
אל תתייאשו אם פגשתם והכרתם ויצאתם גם עם עשרות בני זוג וזה לא צלח יפה. במסורת מקובל לחשוב כי לפני שאנו פוגשים את הנפש התאומה שלנו עלינו לפגוש מס´ מסויים של אנשים. כל דייט לא מוצלח מקרב אותנו אל החצי השני שלנו.
זאת ועוד: איך נדע שבן הזוג שאיתנו הוא האחד?
פעם שמעתי משהו שהולך בערך ככה:
כשמישהו חושב ורוצה להגיע להחלטה לגבי בן הזוג שלו, כל שהוא צריך לעשות זה לעצום את העיניים ולחשוב האם זה אותו אדם שאיתו את/ה רוצה לכרות ברית ולעשות איתו את ההסכם הכי רציני שעשית בחיים שלך? האם זה עושה לך חשק? האם את/ה סומך/ת עליה/ו שלאחר שתסגרו את הדלת ותהיו איתה/ו לבד בחדר יהיה לך נעים עימה/ו? האם המידות, המעלות והחסרונות שלה/ו מתאימים לך להתענגות ולעבודה קשה?
אם התשובה של אותו אדם ששואל את השאלות האלו היא ´כן´ אזי זהו הזיווג בשבילו.

בהצלחה :)