אוהבת אותך עוזבת אותך
אהובי היקר, היינו נשואים מעל לעשרים שנות נישואין. לרוב אני מתקשה להבין כיצד אנשים יכולים לממש את אהבתם לבן אדם אחד למשך כל כך הרבה זמן. כבר שנישאנו ידעתי שזה לא יחזיק מעמד ולא בגלל שאתה לא כזה מקסים ומוצלח. אני לא מאמינה ביכולת לחיות לצדו של אותו הגבר למשך יותר מעשר שנים. כבר אז נתתי לנו עשר שנים של אהבה בלתי נגמרת וידעתי שבאיזשהו שלב אני עוזבת. גם היום אני עדיין אוהבת אותך אך רוצה לנצל את החיים עד תום. אני עוזבת. אני אוהבת ועוזבת בידיעה שתמצא את אותה האחת המאמינה כי אהבה היא לנצח. זה שנים שאני לא מאמינה באהבה לנצח נצחים, אני מאמינה בלגמוע את החיים, אני לא מאמינה ביכולתם של שני אנשים לחיות תחת צלו של האחר. אהבה זה כואב אבל אהבה זה רגע שחייב להתחלף. כל חיי הייתי מונעת מריגושים וכאן, לאחר שהילדים כבר גדלו ועזבו את הקן החמים שלנו, אני מרגישה את כל האומץ ומזיזה את כל המוסמכות, אני רוצה להתחיל בחיים חדשים, חיים אחרים, אני אוהבת אותך אבל עוזבת אותך מטעמים נכונים. אני מאמינה שלא תהיה אחת שתטעה איתי לגביך. אתה הגבר של חיי ומאידך החופש קורא לי ואני קוראת אליו. החיים קצרים והחופש יקר ואני? אני אומרת שלום לאהבה.