על שלום ואהבה

מתי נדע שצריך להפרד

לומר שלום לאהבה

רינת התאהבה בגבר שגר בסמוך לביתה. מאז שהיו ילדים היא הייתה מתבוננת בו בשקיקה ומחכה שירד במדרגות. היא אהבה אותו כנער ובכל פעם שהייתה רואה אותו הייתה קופצת בה התחושה הזו, התחושה שכולם קראו לה אהבה או רגש. בזמנים של אז, אהבה עוד נחשבה למשהו אחר. רינת חוותה את האהבה אחרת אך לא זכתה לממש את האהבה עם אותו האדם. הוא נסע לארצות האחרות לממש את עצמו והיא נותרה בארץ.

על השנים ועל מה שביניהם

השנים חלפו להם ורינת גדלה. היא לא ראתה אותו כעשרים שנה. לעיתים הייתה תוהה מה התרחש איתו אבל המשיכה בחייה למרות הכול. היא לא התחתנה ויום אחד שמעה מאחת החברות שלה שהוא בארץ. כאשר שמעה את שמו לבה קפץ מבית החזה והיא תהתה מה עלה בגורלו. כשנפגשו הוא לא ממש זיהה אותה, אחרי הכול היא הסתתרה מאחור לא פעם והוא לא ממש ידע כי הייתה מתבוננת בו מהצד. לילה אחד שנותרו לבד, התוודתה בפניו. היא סיפרה לו על אהבתה אליו דאז. בעוד הוא יוצא עם חברה שלה, היא הבחינה בנקודות וניצוצות מעיניו. זה ריגש אותו.

לחיות יחד לנצח ונצח?

הוא נפרד מהחברה שלה והם התחילו לצאת, לאחר שבוע, הוא כבר שינה את דעתו, משהו בחלום הנפלא נשאר בצד והוא שבר את ליבה. למרות הכול, היא נתנה לו לבחור לבד והעניקה לו את האפשרות להיות החבר הטוב שלה. בסתר ליבה אהבה אותו ללא תנאי בעוד הוא זלזל בה לא פעם. האהבה והפשטות שלה התפרשו אצלו כחולשה. היא לא הצליחה לקנות את ליבו עד אותו היום בו החליטה להסכים וללכת משם. הוא לא ציפה ללכתה. הוא לא חשב שמה שיעשה יגרום לה להבין שהוא לא באמת המיועד.

להבין את הרגע

בסופו של דבר, אנשים צריכים לקבל את המכה החזקה ביותר בכדי לקום וללכת. פעם אחת, אחר כך שוב ושוב ועדיין נשארים אותם האנשים. אצלה העלבון היה קשה מנשוא, למעשה הודתה לו בסתר ליבה. בדיוק כמו בעבר, עברו ממנה התחושות והלאה. היא הבינה שזו לא הייתה אהבה. זה היה צורך להרגיש אהבה אם בכלל הייתה אחת כזו. אופן היחס הירוד שלו אליה גרם לה להבין שהוא לא באמת היה שם. התחושה השקרית עזבה אותה והיא המשיכה למקום האחר. היא הבינה שיש שם מישהו שיכול להעניק לה את האהבה הראויה. כשמדברים על אהבה בסופו של דבר, מדברים על אהבה ללא תנאי וכאן היא הבינה שאת האהבה שלה היא צריכה לחפש במקום האחר.

האם גם אתם חוויתם אהבה נכזבת? ספרו לנו, נשמח לשמוע.